איש של ניגודים היה הרב מנחם פרומן. היו בו שאלה ותשובה, תורה ועבודה, זעקה ושחוק, כנף ימין ושמאל שהתאחדו במחיאת כף, פיכחון מול חזון חוצה גבולות. במאות השירים שכתב ושמורים בארכיונו, בהיטלטלות המתמדת בין הקצוות, עולה תפילה, זכה ופשוטה, לשלומה של רוח האדם. במפגש יקריאו אוהביו משיריו ואף יבצעו חלק מהשירים שהולחנו.